הבלוג של דורון טל – לשורש הבעיה: ריפוי הוליסטי

כן, נעלמתי קצת לאחרונה. גם מכאן, גם מעצמי. הרבה דברים השתנו אצלי בתקופה האחרונה ואני תוהה עם עצמי מה המקור שלהם. אין לי ספק שהמטופלים שלי עוזרים לי להבין גם המון דברים על עצמי דרך ההשתקפות שלהם. תהליך אנרגטי שהתחיל, אצלי לפחות – אך במקביל גם אצל המטופלים שלי – מתכנס כרגע לרגעי השיא שלו. הרגע שבו אנחנו ביחד לומדים להכיר אדם אחר שנמצא בתוכנו, שהוא בעצם אנחנו. אנחנו כמו שלא הכרנו.

קשה לדעת מי אנחנו באמת. הרי דפוסי החשיבה שלנו מושפעים באופן מהותי מאיך שגדלנו, מי שגידל אותנו והסביבה עצמה בה גדלנו. אם אנחנו עם דפוסי חשיבה הרסניים, למשל, הם ילוו אותנו לכל אורך חיינו בכל דקה בה אנחנו נושמים. לעיתים אנחנו נושמים דרך פילטרים ממש מזוהמים, והם אלו שגורמים לנו לעשות דברים, אבל לא תמיד אלו הדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות. יחד עם זאת, הם אלו שמגדירים אותנו. אנחנו יכולים להסתכל על העבר שלנו ולהרכיב תמונה או דמות של מי שאנחנו כיום.

אבל מי אמר שאני זאת הדמות הזאת?
אם יש משהו שאני מאמין בו ובטיפולים שאני עושה, זה לגלות את האני של המטופל ואת מסלול החיים שלו. אני ניגש לזה בדרך אנרגטית באמצעות תיקשורים וטיפולי הילינג, אבל גם בשילוב מרכיב פסיכותרפיסטי. לנגד עיניי אני מגלה גם דרך המטופלים איך אני משתנה והתמונה שלי את עצמי מתחילה להיות הרבה יותר בהירה. וכך גם שלהם.

אשתף אתכם בסיפור. אתמול אני נוסע באוטובוס, בדרך לתל אביב, כאשר נער בגיל 17 לדעתי תפס את תשומת ליבי. אני כמובן לא יכול לדעת אם מה שאני אגיד עכשיו הוא אכן נכון, אבל כנראה באמצעות תיקשור כבר ראיתי לא מעט על החיים שלו. מדובר בבחור מאוד אינטיליגנט, בעל יכולת השפעה על הסביבה. די מופנם, ולא מבחירה. אמא שלו כנראה חולה במשהו רציני והוא מאוד מוטרד מזה, יש עליו כובד אחריות שהוא לא יודע איך להתמודד איתה. ראיתי שיש לו אפשרות לעשות דברים מדהימים עם הכישורים שלו, אבל יש לו גם רצון הרסני מתוך המקום המבולבל שהוא נמצא בו כרגע, וככל הנראה ישנה את מסלול חייו. מה שיקרה כעת עם החיים שלו יגדיר אותו בחייו הבוגרים.
ונניח שהוא בחר במסלול המבולבל, מתי הוא יגלה שנסיבות החיים הובילו אותו למסלול לא נכון ושבעקבות האירועים הוא חושב שהוא טיפוס X, אך בפועל הוא וטיפוס Y.
ומתי הוא יבין שהטיפוס Y הזה הוא טיפוס מלא כישרונות ויכולות.
מסלול ארוך עוד לפניו.

וכאלה אנחנו, כולנו כנראה. אנחנו גדלים לתוך תבנית מסוימת שמגדירה אותנו. אם גדלנו בבית טוב יש לנו סיכויים טובים יותר להיות על המסלול שלנו, להיות מי שאנחנו באמת תוך ניצול המתנות שהגענו איתן לעולם. אך אם גדלנו במקום הלא נכון, וזה קורה לא מעט, אנחנו מאמצים דפוסי התנהגות בעיתיים שהם לא אנחנו. הם רק מנגנוני הגנה – ולעיתים הם מנגנוני הגנה הרסניים.
ומי אנחנו באמת? וואו. אני עד היום נדהם לגלות את הפער בין האני שחשבתי שאני, לבין מי שאני בפועל.

כשפתחתי את הקליניקה הקטנה שלי בבית, התחלתי לשווק והבאתי אנשים – עדיין לא ידעתי בדיוק מהו סגנון הטיפול אותו אני מבצע בפועל. החלטתי עם עצמי שאני "זורם" עם מידע שאני מקבל תוך כדי הטיפול. כמובן שהוכשרתי להשתמש בכלים איתם אני עובד, אבל בטיפולים מהסוג שאני עושה למטפל יש ייחודיות מסויימת. אותי עניין לדעת מה הייחודיות שלי.

מסלול החיים שלי

ככל שעובר הזמן, כך אני בטוח יותר. כך למשל, הבנתי שהדברים שאני בפועל עושה באים לי הרבה יותר בטבעיות מכל דבר אחר שאי פעם עשיתי, וזה למעשה הסימן הראשון.
אם כל החיים הייתי טרוד בשאלה של "האם אני נמצא במקום הנכון עבורי?", כעת השאלה הזאת פתאום נעלמה, והפכה להיות "איך אני יכול להתפתח עוד יותר?".
כך קרה שהבנתי בדיעבד שנחתתי על מסלול החיים שלי; שניווטתי אל היעד. רק שלא הייתי יודע את זה אם לא הייתי שם לב לסימנים שהיו לי מסביב כל הזמן, סימנים שלקח לי שנים להבין אותם. ניווטתי למסלול שלי אחרי המון שנים של קושי.

הניווט

בעיניי, אחת המשימות הכי "קשות" שיש לנו בחיים, מאז שנולדנו, היא מציאת הייעוד שלנו. מהרגע שאנחנו מפתחים מודעות עצמית אנחנו יוצאים למעשה למסע ניווט שלעיתים רחוקות אמנם הוא כלל לא מסתיים, אך ברוב המקרים הוא מסתיים בגילאים מאוד מאוחרים (40-50).
אני מסתכל מסביבי ואני רואה אנשים מנווטים. כל היום שלהם עסוק בזה. כשאני לוקח אותם לשיחה, אני יכול כבר לדעת מה מסלול החיים שלהם, בין אם באמצעות תיקשור, בין אם לשאול את השאלות הנכונות. זה פשוט הופך להיות ברור. אני מוצא שמשחק ההישרדות שלנו כאן (לאו דווקא בארץ) גורם לנו לא להיות קשובים לעצמנו ולסימנים שהחיים זורקים לנו כדי שנתעורר. אני שואל את עצמי איך הם לא שמים לב? איך הם לא רואים? זה הרי ברור. טוב, זה לא באמת כזה ברור וכשאנחנו במסע הישרדות המוח שלנו יודע לסנן מידע שמגיע אלינו – גם אם הוא רלוונטי. כן, זה קרה גם לי.

דיברנו ודיברנו, אבל מה גיליתי?

גם בשיחות ארוכות עם אנשים, אבל בעיקר בשיחות קצרות ואקראיות, גיליתי עד כמה הגוף שלנו יכול להתנגד למציאת מסלול החיים. מתוך זה הסקתי שיש משמעות קריטית לתהליך הניווט עצמו – סוג של צו נשמתי שאנחנו חייבים לקיים, אחרת הכל ייהרס. היו לי רגעים שבהם אני יושב עם מישהו או מישהי ומקבל הרבה מידע על מסלול החיים שלו, ומנסה לשקף לו את המידע שקיבלתי, נקי ככל האפשר. אני קולט שיש הבנה של המידע שהתקבל, אך ההפנמה מאוד רחוקה. לפעמים אפילו רתיעה. במצבים כאלה אני חייב לשחרר.
עם הזמן הבנתי שהאומנות כאן היא שילוב מאוד עדין ומדויק של הבאת המידע על מסלול החיים של מי שאני מדבר איתו יחד עם מציאת הנקודות בהן הוא היא יכולים להכיל ולהקשיב למידע – אחרת המידע נופל על אוזניים ערלות. זה לא פשוט בכלל.

קיצור תהליכים, האצה בהפנמה, ויציאה לדרך חדשה

אני לא מפסיק ללמוד כלים חדשים, ומשתמש בכל כלי שעומד ברשותי על מנת לבצע את המשימה הלא פשוטה הזאת. מה שכן, הבנתי שזה הייעוד שלי לעשות. לעזור לאנשים במציאת מסלול החיים שלהם ולנווט לנחיתה בטוחה בו.
אני מאמין ויודע שלכל אחד לוקח זמן לנווט בעצמו למסלול הנכון, אבל הניווט לא חייב להיות 40 שנה במדבר. הוא יכול להיות פשוט יותר, ולעיתים אפילו מהנה יותר.
אני כאן כדי לעשות את זה. יחד איתך.

שנת תשע"ו נכנסת ואני מברך אתכם בוידאו קצר ומספר לכם מה עברתי השנה ומה התוכניות לשנה החדשה. אתם מוזמנים לצפות

ראשית, פתחתי את הקליניקה שלי לטיפולים אלטרנטיביים וקורים כאן דברים מדהימים – אנשים עוברים אצלי חוויה חזקה, מסע, של חזרה למסלול החיים הנכון עבורם, מתנקים, מתחדשים, סובלים פחות מכאבים (ואפילו מעלימים כאב), מוצאים זוגיות, מוצאים את עצמם (ולא בהודו) ומקבלים בחזרה את הכוחות שלהם.

השנה הרחבתי את הכלים שאני עובד איתם, תוך גילוי של הכוחות של עצמי. תיקשור, ריפוי בתקשור ושיחזור גלגולים. כלים חזקים ביותר.

עשיתי כבר למעלה מ- 100 טיפולים באקסס בארס, שיטה מופלאה שביכולתה לשנות את החיים והיא פשוט עובדת.

השנה אני למדתי בעצמי את כוחה של הרפואה האלטרנטיבית, ואחרי שנים על גבי שנים שאני סובל מבעיות בבטן, באמצעות שיחזור גלגולים ודיקור סיני נפטרתי מבעיה / נכות שהיתה לי שהרפואה הקונבנציונאלית לא יכלה לתת לה מענה. זה הדהים אותי עד כמה זה היה פשוט, קצר, ויעיל.

עברתי, ועדיין עובר תהליך בתודעת שפע. נושא סופר מורכב עבורי, ואני מאחל לעצמי לסיים את התהליך במהלך השנה הקרובה.

התוכניות לשנה החדשה הם, מלבד להרחיב את הקליניקה, לפתוח את הבית שלי לערבים פתוחים של מודעות רוחנית. אני מתחיל לצבור לא מעט תכנים שאני מרגיש איתם מאוד בנוח לחשוף אותם במפגשים קבוצתיים, ובנוסף לחוות מדיטציות ולקבל תדרים. אני די מתרגש מזה.

אז השנה החדשה, אני מאחל לעצמי, לכולנו, משהו מאוד פשוט: להיות מחוברים למסלול החיים של עצמנו. זאת המשימה שלי עם המטופלים שלי, בזה אני מאמין. את זה אני גם מנסה לעשות בעצמי.

זה לא בהכרח קורה מהיום למחר, אבל זה קורה.

תהיו אנשים טובים ושתהיה שנה טובה.

אתמול בסדנה של נעם חורב (גאון כתיבה מוכשר בטירוף!) לכתיבת שירים (פזמונאות) בה אני משתתף, נחשפתי לאחד הסרטונים (מבין רבים) של TED העוסק בנושא יצירתיות והחלטתי לשתף אתכם איתו כי הוא מביא גישה מאוד מעניינת למה שבעולם אותו אני סובב מכנים אותו בפשטות "תיקשור".

אני בעצמי עובר תקופה שבה אני לומד יותר על יכולותיי כמתקשר, ועל איזה מידע שעולה לי בראש מגיע מהחלק הלוגי-שכלי שלי, או למעשה מהחלק הפיסי, לבין מידע שמגיע מ"עולמות" אחרים.
כשלומדים לתקשר באופן מכוון (מקצועי) לומדים להבדיל בין הקולות שנמצאים בתוך הראש שלנו ולומדים לדבר עם היישויות השונות באופן יזום, בהנחה כמובן שהן רוצות לדבר איתנו בחזרה. לרוב הן רוצות. צפו בסרטון, כ- 20 דקות.

היא מסבירה באופן מאוד לוגי חלק שהוא מאוד רוחני. ואני אוהב את זה. היא מסבירה איך התייחסו בעבר לאנשים ש"תיקשרו" והיא מקשרת את זה ל"גאונות". גאוני בעיניי.
אבל תשימו לב שלקראת הסוף היא מוצאת את הפיתרון, והפיתרון הוא לדבר באופן ישיר אם אותן יישויות – ובאופן מפתיע, זה עובד. זאת רק הוכחה לכולנו שלא צריך באמת להאמין בזה, או אפילו לתקשר באופן ייזום, אפשר גם מהחלק הכי לוגי ושכלתני שלנו פשוט לבקש. תיקראו לזה לבקש מאלוהים, תיקראו לזה לבקש מהייקום אבל בפועל היישות הרלוונטית תשמע ככל הנראה את בקשתכם ותעשה עם זה משהו. שם למעלה אין כזאת ביורוקרטיה כמו כאן בכדור הארץ, הן לרוב מגיבות די מהר.

ואם תשאלו אותי, אז כן. כל איש שעוסק בייצירתיות/אומנות הוא מתקשר. אני עושה את זה מגיל צעיר, זאת היתה מהות העבודה שלי למעלה מ- 12 שנה. זה אמנם היה בטכנולוגיה, אבל אומנות יש בכל דבר, אפילו בעסקים. העניין הוא שרק לאחרונה הבנתי שזה זה. רק לאחרונה הבנתי להבדיל בין הקולות שבראש שלי. רק לאחרונה למדתי שאני יכול להפעיל את היצירתיות על ידי בקשה, כמו גם שאני יכול לחסום אותה.

זה עדיין מדהים בעיניי.

תקופת החגים ממש בפינה ואנו נמצאים בתקופה של סוף והתחלה. מבחינה דתית יש בתקופה הזאת הרבה חשבון נפש והרבה תקווה חדשה – ובצדק.

האם יש קשר דתי לעניין

כן ולא, והכוונה שלי היא לא לדת ספציפית. כן, כי החלק הדתי, הטקסי הוא מאוד חשוב כדי לייצר כוונה משותפת של הרבה אנשים שמתכווננים על תדר מסוים ומבקשים את אותו הדבר. לא, כי אין מדובר בציווי אלוהי זה או אחר. כל קהילה מחליטה עבור עצמה אילו הן התקופות שמבחינה היא מגדירה אותן כתקופות חג / תקופה אנרגטית בהם "שערי השמיים" נפתחים.

שערי שמיים (שער קוסמי)

הכוונה הדתית היא שיש הקשבה עליונה לבקשת שלנו ולסליחות שלנו, הכוונה האנרגטית היא שיש תהליך קוסמי שמאפשר לכם להיות בקשר קרוב יותר עם מדריכים רוחניים, לשאול ולקבל תשובות בנוגע למסלול החיים שלכם.

לשערי השמיים אין באמת תאריכים ספציפיים, אבל הם כן קשובים לכוונת הרבים. כלומר, כשקבוצה גדולה קוראת לפתיחת שערי שמיים, יש לכך משמעות. יחד עם זאת, חשוב לדעת שישנם עוד ימים של שערי שמיים ואנחנו לא תמיד מקבלים אותם בהזמנה מראש.

משמעות הכוונה המשותפת

גם בעולם האנרגטי וגם בעולם הדתי יש משמעות חזקה מאוד לכוונה המשותפת של קבוצת אנשים. לכן יש בתי תפילה ויש טקסטים מסודרים שעוזרים לנו לייצר כוונה אחידה ולהרגיש אותה. כאשר קבוצת אנשים (עדיף קבוצה גדולה) מייצרת כוונה אחת, יש לה את היכולת לייצר תנודות אנרגטיות ובכך לשנות מציאות. לא צריך להיות דתי כדי להאמין בזה, פשוט תשימו לב עם עצמכם מה קורה כשאתם מבקשים דברים עם עצמכם לבד, ומה קורה כשאתם משתפים את הבקשות שלכם בקבוצה של אנשים. איפה זה מרגיש נעים יותר, ומה קורה כאשר אנשים נוספים מצטרפים אליכם לבקשה. לא סתם זה מרגיש חזק יותר. זאת כוונה משותפת.

חלון ההזדמנויות

הכוונה המשותפת שלנו מייצרת תדר אנרגטי שעוזר לנו להתמקד בעצמנו ולהתחבר למימדים רוחניים. זהו פרק זמן שבו אנחנו יכולים לבקש מהיקום, לדוגמה, לעזור לנו בתיקון מסלול החיים. בין אם זאת תפילה ובין אם זאת מדיטציה, אתם יכולים להתכנס עם עצמכם באמצעות כוונה ולבקש הכוונה בדרך שלכם. לשאול: "האם אני בדרך הנכונה?", "איזה שינוי אני צריך לעשות בחיים שלי?", ובמידת הצורך אפילו לבקש להגיע לצומת דרכים.

בהמשך לטור הקודם, צומת דרכים היא הדרך האנרגטית שלנו לכוון מחדש את הכיוון אליו אנחנו צועדים.

זה רק עכשיו?

לא, אתם יכולים להתכוונן בכל ימות השנה. הבעיה אצלנו, בני האנוש, שכדי להתחבר רוחנית יותר גבוה אנחנו זקוקים לעזרה. וזה מחזיר אותי לכוונה המשותפת, היא זאת שעוזרת לנו להתכוונן, לבקש, לשאול – ובעיקר להעיז.

תהיו אנשים טובים. לעצמכם ולסביבה. אז תהיה לכולם – שנה טובה.

בטורים הקודמים שלי הזכרתי את המסלול הנשמתי שלנו ומה המשמעות של לצעוד במסלול הזה (קלות מול קושי). היום אנחנו נדבר על המסלול שלנו בהקשר העתידי.

 הכל צפוי והרשות נתונה (פוטנציאלים)

היקום תמיד רוצה בטובתנו, ולכן כחלק ממסלול החיים שלנו (המסלול הנשמתי) נפתחים ונסגרים עבורנו כל הזמן פוטנציאלים. הפוטנציאלים האלו הם באים והולכים בהתאם למסלול שבחרנו לצעוד בו באותה תקופת חיים.

תפקידו של הפוטנציאל הוא לא להיות טוב או רע, אלא לאפשר לנו תמיד לצעוד במסלול הנכון עבורנו, זה שתמיד מיטיב איתנו. יחד עם זאת, הרשות תמיד נתונה ולכן בכוחנו להתעלם מפוטנציאל שנפתח עבורנו ולהמשיך במסלול החיים שבחרנו באותו הרגע. זאת בדיוק הסיבה למה אין חיזוי עתיד. לא ניתן לחזות את העתיד אלא רק פוטנציאלים עתידיים.

איך נדע שנפתח אצלנו פוטנציאל? (צירופי מקרים)

אמרתי, היקום תמיד רוצה בטובתנו. אבל כיוון שהוא לא יכול להרים אלינו טלפון או לשלוח אלינו מכתב, הוא מוצא דרכים שונות ויפות לדבר איתנו, וזה קורה באמצעות צירופי מקרים.

אנחנו, בני האנוש, מגדירים צירופי מקרים קטנים כסתם אירועים שקרו במהלך היום. העניין הוא שה"סתם" הזה זאת שפה שלמה שנועדה לדבר איתנו.

צירופי מקרים כמעט אף פעם הם לא צירופי מקרים. הם מדברים אך ורק בשפה שאנחנו מבינים, וספציפית עבורנו.

זה יכול להיות פגישה אקראית של אדם, זה יכול לדבר אלינו באמצעות שלטים ברחוב, זה יכול להיות משפט מספר שהרגע קראנו ופתאום מישהו מסביבנו אומר אותו, זה יכול להיות הכל. צריך להקשיב למסר ולנסות להבין מה זה אומר ואיזה סוג של פוטנציאל נפתח עבורנו בהקשר הזה.

לעיתים קרובות כשאין הסבר מדויק, צירופי המקרים משמשים אותנו כמו תמרורים על הכביש.

צמתים

לא סתם אמרתי תמרורים על הכביש, כי לא מעט פעמים בחיים אנחנו מוצאים את עצמנו מול צומת גדול שמחייבת אותנו בבחירה מהותית לגבי מסלול החיים שלנו. לעיתים זה קורה לאחר אירועים טרגיים, לפעמים אלו אירועים גדולים ומשמחים. הדרך האנושית של צומת נראית כמו בחירה רציונאלית מתוך מספר אפשרויות שאנחנו רואים לנכון, ולמעשה המצב הזה יותר מסוכן מאשר הליכה לאיבוד מתוך "אין לי שום כיוון ללכת אליו".

כשאנחנו נמצאים בצומת ישנו מספר דרכים שאנחנו יכולים לצעוד בהם על מנת לבחור בפניה הנכונה של אותה הצומת, אנחנו יכולים למשל לפתוח את הקולטנים שלנו ופשוט לראות את אותם הסימנים שנמצאים על הכביש. תלכו אחורה בזיכרון, תמצאו שם את אותם תמרורים (צירופי המקרים) שיעזרו לכם בגילוי הפניה הנכונה.

אנחנו יכולים להיכנס לפעילות מדיטטיבית (מדיטציה) על מנת לקבל תשובה, אנחנו יכולים גם ללכת למטפל אנרגטי על מנת שיעזור לנו לגלות את הפניה הנכונה.

ואם טעינו בפנייה?

אל דאגה, לא קרה דבר. החיים תמיד ינסו לתקן את עצמם ולהחזיר לכם צמתים על מנת שתוכלו לעלות על המסלול המתאים המיטיב שלכם. אתם יכולים גם לבקש את זה מהעולם.

הדרך הטובה ביותר: להודות. תודו על מה שיש לכם, ויש לכם הרבה. ועם או בלי קשר, פשוט תהיו אנשים טובים, לכם ולכל אדם בסביבתכם, גם אם אתם לא מכירים אותו.

הרבה שואלים אותי האם יכול להיות שמישהו עשה עליהם עין הרע או כישפו אותם, ובגלל זה יש להם קושי בחיים. אני רוצה קצת להסביר על העניין ויש לי הרגשה שזה יפתור לכם לא מעט בעיות בחיים.

ניתן להדביק באנרגיה שלילית

אכן, אנרגיה שלילית יכולה להישלח אלינו ואנחנו נידבק בה. זה בהחלט יכול לקרות, אבל בין זה לבין המשמעות שאנשים נותנים לזה יש הבדל של שמיים וארץ. ראשית, אנרגיה שלילית ניתנת ל"שטיפה" החוצה מהגוף, כך שלא משנה מה קורה לנו, הכל ניתן לשינוי. שנית, המון פעמים מה שאנחנו קוראים לו 'עין הרע', או מנחוס, או נאחס הוא בעצם פרשנות שגויה שלנו לדברים שקורים לנו כיוון שאנחנו לא במסלול הנכון עבורנו.

מהי אנרגיה שלילית שמכוונת אלינו

כן, יש אנשים שמשתמשים ביכולת שלהם לשלוח אנרגיות גם באופן שלילי. לא תמיד במודע דרך אגב, וזה מגיע אלינו ומייצר קשיים. אנרגיה כזאת במרבית המקרים רק "מבקרת" אצלנו ובסוף חוזרת לשולח בעוצמה גבוהה יותר. ספק אם יש בזה נחמה, אבל זאת דרך העולם.

לנקות אנרגיה שלילית מהגוף

אם אתם מרגישים תחושה לא נוחה מהסוג הזה שגורם לכם להגיד שיש עליכם עין הרע, אתם יכולים לשרוף עלי מרווה ולטהר כך את הבית ואת עצמכם, ללכת לים ולעשות מספר טבילות (חשוב מים מלוחים), והכי חשוב תדעו שזה מנקה אתכם. טיפולים הוליסטיים-אנרגטיים עוזרים אפילו יותר בניקוי אנרגיות שליליות.

אנרגיה שלילית אינה משנה את מסלול החיים

הבעיה עם ההגדרות הנפוצות היא שברגע שאנחנו עם "עין הרע" כל החיים שלנו משתנים, הכל משתבש, אי אפשר לתקן וכו'. אני לא רוצה לאכזב אותכם, אבל אל תתנו לזה כל כך הרבה כוח. אנרגיה שלילית לא יכולה לשנות לנו את מסלול החיים, היא במקרה הגרוע יכולה לעכב אותנו, והיא בעיקר כזאת שתגרום לנו להשתתק ולא להתקדם הלאה. זאת הסיבה שמאוד קל "לשטוף" אותה מאיתנו.

מסלול החיים שלכם הוא חלק ממארג קארמתי הרבה יותר גדול שאינו משתנה בכזאת קלות. אם דברים לא הולכים לנו בקלות, או אם יש קשיים לא מוסברים, תיקחו בחשבון שמדובר בשני דברים עיקריים: חוסר מודעות שלנו למסלול החיים שלנו, ו/או הצטברויות של אנרגיות שליליות שניתנות לשטיפה וניקוי.

תקטינו את הווליום

לטוב ולרע, אנחנו יכולים להעצים או להחליש כל דבר שקיים אצלנו בחיים באמצעות כח המחשבה. לכן, כאשר אתם מרגישים שיש עליכם "עין הרע" / כח שלילי שמופעל עליכם, תזכרו על מה דיברתי ואל תעצימו את העניין שלא לצורך. תקבלו את זה כעובדה, אף אחד לא יכול לשנות לכם מסלול חיים אלא מקסימום לעכב אתכם. כל שנותר לכם הוא ללכת ולשטוף את האנרגיה הזאת מכם. די פשוט, לא?

אחד מהדברים שלמדתי דרך מטופלים, מכרים ואנשים איתם השתתפתי בסדנאות התפתחות שונות הוא עד כמה רגש הוא דבר מודחק. מסתבר שרובנו מעדיפים לא להתמודד עם רגשות שצפים ושמים אותם באיזה מקום רחוק מאיתנו, כזה שמתישהו אנחנו יודעים שנטפל בו. אבל לא כרגע.

פעם חשבתי שמדובר רק בגברים, ושהגברים בוכים רק בלילה (אם בכלל), אבל הדבר משותף לנשים ולגברים כאחד.

לא משנה איזה "צבע" אנחנו, לכל אחד יש צורך לתת מקום לרגש לצאת, כי אם הוא או היא לא יעשו את זה, דברים לא טובים יקרו לנו. אפשר להשוות את זה לטיפול שמן מים לרכב. בלי טיפולים מדי פעם של ניקוי והחלפת שמן, הרכב לא יעבוד כמו שצריך וקיימת אפילו סכנת חיים. כך בדיוק עובד הרגש.

קשה להוציא רגש

יש תפיסה רווחת שרגש זה דבר שקשה להוציא. שצריך טיפולים מייאשים וארוכים על מנת להתחבר לרגש. לפי התפיסה הזאת, אנחנו ביומיום כל כך מנותקים מהרגש שאנחנו סוג של רובוטים.

אבל זאת תפיסה שגויה, כי בין אם נודה בזה ובין אם לאו, רגש הוא מה שמניע אותנו. הנה למשל אגו, הוא גם סוג של רגש. סוג אגרסיבי וכזה שמניע אותנו בחיים לעשות או להימנע מדברים.

כך שרגש נמצא מסביבנו כל הזמן והוא זמין עבורנו כל הזמן על מנת שנטפל בו.

טיפולים אנרגטיים ממוקדים רגש

הרפואה ההוליסטית, וטיפולים אנרגטיים בפרט, עוסקים לא מעט ברגש, וזה לא בהכרח נעשה באמצעות שיחות עמוקות. בטורים הקודמים דיברתי לא מעט על שיחרור אנרגטי מהגוף, על כאבים פיסיים וכרוניים שמקורם בבעיות "אנרגטיות" בגוף, והפעם אני להדגיש את החשיבות הגדולה כל כך של הרגש בכל העניין.

רגש לא משוחרר גורם לנו ללא מעט בעיות במרכזים האנרגטיים וכשאנחנו משחררים את אותם מרכזים אנרגטיים באמצעות טיפול אנרגטי (שהוא לא כואב כשלעצמו), רגש מוצא את דרכו החוצה מבלי שעשינו דבר.

יש בזה משהו מאוד עוצמתי, וכשהוא נעשה בסביבת טיפולים נכונה ומבוקרת כך השיחרור אפקטיבי יותר ופותר אותנו מבעיות מבלי הצורך לנבור עמוק בנבכי הנפש.

למה הרגש פיסית מורגש באזור הלב

לאלו מאיתנו שחוו רגשות עזים של אהבה (טובה ופחות טובה), יודעים שהתחושה הזאת מגיעה באופן חזק מאוד מאזור הלב. כמובן שפיסית ללב שלנו אין כל קשר לזה, אך במצבי קיצון לכולנו יש את היכולת להרגיש את המרכזים האנרגטיים שבגוף. וכן, אזור הלב הוא אזור בו יש את המרכז האנרגטי הרגשי הכי חזק.

אז "עם יד על הלב", כלומר שימו רגע יד על אזור הלב, ותנסו להרגיש מה האזור אומר לכם. האם אתם מסתירים משהו רגשי בזוגיות שלכם שתקוע בכם ולא יוצא? האם יש מישהו מסביבכם שגורם לכם לעצבות רגשית? איך אתם יכולים להוציא את הרגש החוצה באופן חיובי?

אני מזמין אתכם לחוות את הרגש אצלי בטיפול אנרגטי עוצמתי. זה עשוי לשנות לכם את החיים. לא פחות.

סיפור קצר

אני רוצה להתחיל עם סיפור קטן על עצמי ומתי גיליתי שלגוף שלנו יש יכולת עוצמתית ביותר אם רק נותנים לו את הפקודה. לפני כשנה השתתפתי בסדנת מודעות מיוחדת יחד עם עוד 7,000 איש. בסיום היום הראשון היתה לנו משימה: על כל אחד מהמשתתפים ללכת על גחלים. מבחוץ חיכו לנו מסלולים עם גחלים רותחים. לאחר הכנה מקדימה (ומאסיבית) שמטרתה היתה לעבוד על המוח שייתן פקודה לגוף להגן על עצמו, עברנו אחד אחד על הגחלים, וללא נפגעים. באותו רגע כל אחד מאיתנו הבין את מטרת הסדנה: לגוף שלנו יש יכולות מדהימות, רק צריך לדעת להפעיל אותן.

איך רפואה הוליסטית מעבירה פקודות לגוף

הזכרתי בטורים הקודמים שהרפואה ההוליסטית מפעילה את יכולת הריפוי העצמאית של הגוף. למעשה, יש מגוון שיטות בהן ניתן לתת פקודות לגוף ולמוח להתחיל לעשות עבודה. ברפואה ההוליסטית משתמשים בנקודות האנרגטיות שנמצאות לכל אורך הגוף, איתן למעשה "מדברים". דרכן ניתן להעביר "פקודות" לגוף ולמוח.

טכנית זה קורה באמצעות שיחרור אנרגטי של אותן נקודות והעברת זרימה אנרגטית נקייה לגוף, אך המטפל ההוליסטי למעשה הוא בעל יכולת להעביר גם פקודות אל אותן נקודות ולהפעיל דרכן את הגוף בדרך זאת או אחרת לצורך ריפוי.

מכניסים קצת צבעים לחיים

טיפולים אנרגטיים עובדים ישירות על השדה האנרגטי שמקיף את הגוף שלנו, והוא מורכב מאנרגיה בעלת צבעים. צבעים הם הקוד של המטפל האנרגטי דרכו הוא מזהה את סוג האנרגיה. לכל צבע יש משמעות והוא עוזר לפענח את סוג האישיות שלכם ואת המצב הפיסי, הרגשי והמחשבתי שאתם נמצאים בו כרגע.

כך למשל, אנשים "אדומים" הם אנשים שחייבים לבטא את עצמם בדרך פיסית. בעבר הם היו עובדי כפיים, היום הם יסתפקו בהרבה ספורט / כושר. אנשים מהסוג האדום, במידה ולא יתנו ביטוי לחלק הפיסי שבהם, עלולים למצוא את עצמם בדיכאון, בחוסר משמעות לחיים, ואף לתת ביטוי באמצעות אלימות.

הכל קשור להכל

הצבעים והאנרגיה שהגוף פולט (אותו לדוגמה אני קולט באמצעות מכשיר הביו-פידבק אצלי בקליניקה) עוזרת למטפל לדעת על אילו חלקים בשדה האנרגטי לעבוד, ואיך לדבר ולתת פקודות ב"צבע" הנכון (או בתדר הנכון ליתר דיוק). טיפול אפקטיבי יהיה כזה שמותאם לתדר הנכון של האדם, זאת הסיבה שאני באופן אישי בחרתי להקיף את החיים שלי בצבעים. זה עוזר לי מאוד כמטפל ונותן לי להרגיש טוב יותר את המטופל ולהתאים לו את הפקודות הנכונות שיפעילו טוב יותר את יכולת הריפוי העצמאית של הגוף ויעזרו לי לדבר איתו בשפה אותה הוא או היא מסוגלים להבין.

בטורים הבאים אעסוק ביכולות הפיסיות של הגוף, גם מה שיש לגוף שלנו להגיד לנו, וגם איך טיפולים הוליסטיים יכולים להפעיל את הגוף שלנו על מנת לרפא את עצמו.

ביו-פידבק של הגוף

בגוף שלנו עוברים כל הזמן זרמים של אנרגיה, ממש כמו במערכת החשמל שנמצאת בכל מכשיר. תחשבו על הסמראטפון שלכם וכמה קרינה חשמלית הוא פולט. מי שרוצה לדעת את מידת הקרינה יוכל להשתמש במכשיר מיוחד שמודד קרינה. וכמו קרינה למכשירים חשמליים, לאחרונה נכנסו לרפואה המשלימה מכשירים אשר יודעים לקרוא את האנרגיה שהגוף מעביר ומקרין, כמו גם למידה של מדדים מיוחדים שהגוף פולט כמו מליחות הגוף.

מסתבר שלנתונים האלו יש המון מה להגיד עלינו, וזה למעשה ביו-פידבק של הגוף.

הערוצים האנרגטיים

האנרגיה בגוף שלנו עוברת בערוצים לאורך הגוף, מכף רגל ועד הראש באמצעות נתיבים. נתיבים שהם כמו עורקים, ונתיבים שהם כמו ורידים. בכל אחד מהנתיבים ישנן נקודות אנרגטיות שיודעות לספר לנו משהו על הגוף שלנו, משהו עלינו. עוד על כך ארחיב בטורים הבאים.

בואו ונשאל את הגוף: האם אני עובד בעבודה הנכונה עבורי?

הזכרתי כבר בטורים הקודמים כיצד בעיות במקום העבודה יכולות להיות מתורגמות לכאבים פיסיים בגוף. עכשיו אני רוצה לספר לכם שהדבר הראשון שאני עושה כשמגיע מטופל הוא לאבחן באמצעות הגוף שלו במה, למשל, הוא אמור לעבוד. מכשיר הביו-פידבק שאני עובד איתו יודע לספר לי על האנרגיה שהגוף פולט, ומחלק אותה לצבעים. לכל צבע יש משמעות שקשורה לאישיות שלנו, הצבע שקיבלתם אומר עליכם את הפוטנציאל – גם אם בפועל אתם לא מממשים אותו. הצבע יודע מה מניע אותנו ומה עוצר אותנו מלעשות דברים. אז אם אני רוצה לדעת האם אתם עובדים במקום עבודה נכון עבורכם אני אדע האם הצבע (והמשמעות שלו) תואם את תחום העיסוק שלכם.

"לצלם" את האנרגיה של הגוף

מכשיר הביו-פידבק איתו אני עובד נותן לי תמונת מצב אנרגטית שלכם. החל מצבע האישיות שלכם, ועד למצב האיזון האנרגטי שלכם. כשפתחתי את הקליניקה שלי רציתי מאוד שהמטופל יוכל גם הוא לראות את הדברים האלה שאני רואה, וכעת כחלק מהאבחון גם אני וגם המטופל יכולים לצפות ביחד בתוצאות האבחון, לפרש ולהסביר כיצד ניתן לאזן את הבעיות שנמצאו. רוצים לדעת מה החלק שאני הכי אוהב? אחרי הטיפול האנרגטי חוזרים למכשיר לאבחון מחודש ורואים כיצד הגוף מאוזן באופן משמעותי ממה שהיה בתחילת הטיפול – כך שזאת לא רק ההרגשה שלכם, הגוף ממש מדבר בשבילכם.

בשבוע הבא אספר לכם עוד סודות על האנרגיה שמקיפה אותנו ועל צבעי האישיות שלנו.